מסכי עשן

ארגזים של קולות
ינואר 31, 2018
הבנקים אאוט
ינואר 31, 2018

מסכי עשן

האפיזודה האחרונה והבלתי נעימה במרכזה כיכב יהונתן גפן שהשווה בין עהאד תמימי לאנה פרנק (וכבר הספיק להתנצל) מציפה הרבה בעיות הקשורות לתרבות השיח, חופש הביטוי והטעם הטוב, אבל גם אחת נוספת וחשובה יותר בעינינו – השימוש הציני של פוליטיקאים באירועים עתירי רייטינג אך נטולי משמעות, על מנת לקושש קולות ולהטביע חותם סתמי, זאת על חשבון עיסוק בנושאים סקסיים הרבה פחות אבל משמעותיים הרבה יותר לציבור בוחריהם.

וכך, שמחו הפוליטיקאים להתעלק על האמירה האומללה למדי של גפן, ולהחיות שוב את הדיון המפלג והתפל של ימין-שמאל. לעומת זאת, באותו שבוע ממש של אותה אמירה, התפרסם תחקיר 'המקור' בערוץ 10 שסיקר את הקשר בין קובי מימון למשה כחלון.

החשיבות של התחקיר אינה בטיב אותה חברות, אלא בהשלכות הפוטנציאליות של מתווה הגז ובאופן בו הוא ישרת שניים-שלושה שחקנים, שיהפכו לעשירים הרבה יותר, אבל על חשבון כולנו. אף פוליטיקאי לא נזעק לתקוף את מחיר הגז המונופוליסטי והמאמיר של אזרחי ישראל שאמורים ליהנות ממחיר זול כעת שגז נמצא בשטחנו; אף נבחר ציבור לא קרא לבחון מחדש את הסדרי ההכנסות והתמלוגים של משאבי הטבע בישראל.

וזאת רק דוגמה לאופן בו פוליטיקאים ששים להשתלח בנושאים שקל באמצעותם להפעיל ולשלהב את הציבור, אפילו לרגע ובלי לייצר שום ערך או הישג ממשי לאותו ציבור, אבל נמנעים מלעסוק בנושאים האקוטיים והקריטיים באמת לחייו ולעתידו של אותו ציבור, דוגמת אלה שנידונים כאן מדי חודש. הפתרון – עוד כמה כמונו שיידעו, שיחפשו דרכים לעשות ושיצברו מספיק כוח כדי להכתיב לפוליטיקאים מה באמת מעניין את הציבור.

הישארו כמובן בלופ…

Comments are closed.