עוד עו״ד

האיגוד של בנק איגוד
נובמבר 30, 2017
תספורות חדשות, מספרים ישנים
דצמבר 31, 2017

עוד עו״ד

יותר משתוצאות בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין מלמדות על הפער בין לימודי המשפטים בישראל לבין דרישות מקצוע עריכת הדין, הן מלמדות משהו עגום על המערכת. התוצאה הגרועה ביותר בתולדות הבחינות (34% בלבד עברו –66% נכשלו!), הושגה במידה רבה לא בגלל הרמה של הסטודנטים והסטודנטיות, אלא בגלל פער בין מה שהיה מקובל עד כה לבין המדיניות החדשה של הלשכה, שהתקבלה בלי לידע את הנבחנות והנבחנים.

מבחינתנו מה שחשוב ללמוד מהתוצאות הוא שינוי התפיסה התעסוקתי בישראל. לא רק שלשכת עורכי הדין עם משרד המשפטים מובילה בשנים האחרונות תהליך של הגבהת הרף לכניסה למקצוע (על מנת לעצור את עודף ההיצע בשוק עורכי הדין), אלא שהיא מוכנה לנקוט אמצעים ממשיים כדי להשיג את מטרתה. צעדים אלה מעידים כי מקצוע עורך הדין נמצא בעודף היצע, ובהכללה, על שינוי בשוק העבודה.

הנקודה החשובה היא שבישראל חסרים מקצועות יצרניים, ויש עודף במקצועות מתווכים. בהיקפים הנוכחיים אלה האחרונים לא מייצרים ערך. השינוי בתנאי הסף לכניסת מקצוע עריכת הדין, אם כן, נובע משינויים בצרכים הכלכליים שלנו, וכדי להתמודד עם אלה עלינו לפתח תשתית מקצועית-אסטרטגית רחבה הרבה יותר, ושינוי תפיסתי-תרבותי גם ביחס למקצועות יצרניים וגם ביחס למקצועות שנחשבים "זמניים" אף כי בארצות מתקדמות אחרות הם מקצועיים.  כיום תואר במשפטים ממכללה בינונית ומטה יוקרתי יותר מהכשרה כמכונאי רכב. זה חבל מכמה היבטים – סט שלם של מקצועות נדרשים שילך וייכחד, שכר בירידה, אבטלה בעלייה,  וגם, כן, פגיעה ביוקרת המקצועות האקדמיים.

בשעה שהרמה המקצועית של תואר אקדמי הולכת ויורדת כדי להשיג את הדרישה להשכלה, התואר נהיה זול יותר מבחינת מעמדו במשק, ותנאי השוק אינם מאפשרים מוביליות או הצלחה בשוק העבודה למי ש"רכש" תואר. דווקא למקצועות זוהרים פחות, כמו  חשמלאים ותופרים, בהם השכר גבוה מהשכר הממוצע בשוק ואופק התעסוקה רחב ומבטיח בהרבה, חסרים אלפי עובדים כל שנה. יתר על כן, מקצועות נדרשים רבים  בהייטק, עם שכר גבוה, אינם מצריכים השכלה אקדמית כי אם קורסים מקצועיים כאלה ואחרים. אפשר שוב להזכיר את השוני התרבותי בינינו לבין אירופה, שם בריסטה, מלצר או חייט הם מקצועות עם הילה, חשיבות חברתית ויציבות, ואילו אצלנו מדובר על עבודות סטודנטים או מקצועות נכחדים של דורות קודמים, בהתאמה. אבל חשוב מכך לדבר על העתיד, ומה אפשר לעשות. תוכניות הריאליטי, למשל, שדרגו בצורה משמעותית את ענף הטבחות, הורידו חסמי כניסה פסיכולוגיים והעלו את היוקרה והביקוש.

מצד אחד, רואים את חשיבות הקמפיין החברתי-תרבותי והחשיפה לחשיבה מקצועית חדשה, מצד שני –  בישראל כמו בישראל, כולם רוצים להיות שפים ובעלי מקום, פחות עובדים שלו. נדרשת, לפיכך, תכנית תשתיתית, מקיפה ואמיתית לפתיחת שוק העבודה כמו גם התפיסה החברתית של תעסוקה בישראל במילניום החדש. הכשרות ממשלתיות, סובסידיות, מוביליות ופרסום גורף במדיה המסורתית והחדשה הם רק חלק מהאמצעים בהם נתן לנקוט על מנת לאפשר לדור ה Z עתיד אמיתי בישראל.

Comments are closed.