שחיתות מוסדית והמחאה של אוגוסט 2016

לבזבז פחות על הבנקים
אוגוסט 23, 2016
הלבנת הון והפרס בצידה
אוגוסט 23, 2016

שחיתות מוסדית והמחאה של אוגוסט 2016

חמש שנים עברו מאז המחאה ההיא, וההצלחה שלה כמו גם הכשלונות שלה הם נושא לדיון ללפחות חמש שנים נוספות. אבל בינתיים מתחוללת מיני מחאה גם בקיץ המהביל הזה, אותה מוביל שותפנו, תומר אביטל, ממאה ימים של שקיפות:

https://www.facebook.com/100yamimshelshkifut/

מאוהל ברוטשילד בו נערכו כל ערב אירועים בסגנון הייד פארק עברה המחאה הזו לשיח ציבורי אמיתי על הבעיות המרכזיות פה, ובעיקרן, בשתי מילים – השחיתות המוסדית. אותה שחיתות שאי אפשר להעמיד עליה לדין, שלא מפרה אף חוק כתוב ושמחולליה נהנים במקרים רבים מיוקרה, כסף, וכוח – היא הרעה החולה של ישראל (ושל דמוקרטיות מערביות אחרות). דוגמאות: הרגולטורים והפקידים שאחראים על הכסף והרווחה שלנו, שעם סיום תפקידם עוברים לעבוד אצל אלה עליהם היו אמורים לפקח (כמו למשל המפקחים על הבנקים לאורך השנים, ראו שוב אצלנו או את העבודה של לובי 99 בנושא), מה שגורם לנו לפקפק ביכולת שלהם לשרת את הציבור בשנות כהונתם. דוגמה נוספת היא הלוביסטים בכנסת, שמשפיעים באופן משמעותי על חקיקה, הטיית תקציבים והחלטות פוליטיות, וכמעט אף פעם לא נשכרים על ידי הציבור הרחב, המפוזר, והלא-מיודע, וגם לא על ידי השכבות החלשות בו.

עוד דוגמה היא הפירמידות המפלצתיות שצמחו בישראל, ששולטות על הסופרמרקטים בהם אנחנו קונים אוכל, על הפנסיה שלנו, על התקשורת ועל משאבי הטבע של כווווולם. תמיד אנחנו שואלים מה אפשר לעשות, וכמו בכל ניוזלטר אנחנו עונים שוב: קודם כל ללמוד, להבין, לא להיות בורים ובכך לאפשר למערכת לעשות את כל הדברים האלה על גבינו. ברגע שיהיה כאן ציבור רחב, מיודע, מבין – יהיה קל ייצר שינוי אמיתי ורחב היקף, ולדרוש מנבחרי הציבור לשרת את הציבור החדש, המבין, שתובע את מה שמגיע לו, ולא את אלה המעטים שמושכים בחוטים עליהם תלוי כרגע אותו ציבור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *