עמלה צולבת

קצת כסף לכיס שלנו
מרץ 23, 2017
בנק ישראל Vs אזרחי ישראל
מאי 21, 2017

עמלה צולבת

כשמדברים על יוקר המחיה, מיידית אנחנו חושבים על קוטג', דיור, צהרונים, ועוד מוצרים שמסמלים את העובדה שפשוט הרבה יותר יקר פה ממקומות אחרים, ואנחנו מרוויחים הרבה פחות.

ואכן, יוקר המחייה בישראל הוא לא אינטואיציה של האזרחים פה; לא חסרים גרפים ונתונים, את חלקם הקטן הבאנו פה, שתומכים בכך שמחירי הצרכן בישראל גבוהים ביחס לשכר, בהשוואה למדינות לא זולות כמו צרפת או בריטניה. שורש הבעיה הוא לא רק ביחסי הון-שלטון, בלחצים של קבוצות אינטרס ובמבנה משק ארכאי. הוא גם במדיניות פיננסית בה הציבור לא מתעניין ולרוב גם אינו חשוף לה.

ביטוי של בעיה כזו, שעומדת מאחורי יוקר המחייה –  ולנו, כציבור, אין שמץ של מושג מה היא אומרת –  הוא העמלה הצולבת.

אז מה זה בעצם עמלה צולבת?!

בכל פעם שאנחנו מגהצים את כרטיס האשראי, משלם בית העסק עמלה לבנק, בסך 0.7% משווי העסקה. בתי העסק באופן טבעי מגלגלים את העלות על הצרכן, וכמובן – הכל נהייה יקר יותר. כדי להבין כמה זה מקומם חישבו למשל על כך שכשאנחנו נוסעים לחו"ל ומגהצים את כרטיס באשראי, תמיד נשלם כמה שקלים יותר משווי העסקה (אחרי המרת המטבע). בתי העסק בישראל חיים ככה. פעם, באמת, עוד אפשר היה למצוא לכך הצדקה; זוכרים למשל את ניירות הקופי שהיו מדפיסים תחת מכונות האשראי העתיקות, כאשר בסוף היום באה משאית מאובטחת לאסוף את אותם תלושי אשראי? היתה פה עלות הקלדה, הדפסה, שינוע וכוח אדם. היום, לעומת זאת, מדובר על ביטים במחשב, העלות, בהתאם, אפסית. למה בכל זאת לגבות כל כך הרבה כסף? התשובה כמובן פשוטה: כי הבנקים, ששולטים על חשבונות בתי העסק, יכולים.

אז כמה זה עולה לנו? שוק האשראי בישראל מוערך בכ 250 מיליארד שקלים. 0.7% מזה שווה 1.75 מיליארד שקלים. במדינות ה OECD העמלה הצולבת הממוצעת היא פחות מחצי מזו בישראל – 0.3. אם נוריד את זה בישראל לממוצע הנהוג, נחסוך לציבור מיליארד שקלים בשנה, כלומר 500 שקל לכל משפחה! 500 שקל שלא מצריכים חקיקה פופוליסטית, כלכלת בחירות, הפחתת מיסים, הבטחות סרק, ובוודאי לא מצריכים לגעת בתקציב המדינה או בגירעון. רק החלטה פשוטה שתוריד במקצת את רווחי הבנקים האסטרונומיים ותחזיר לכיס של מי שבפועל משלם להם – אנחנו.

אז לכאורה, מושג פיננסי חסר אפיל; בפועל – ההבדל בין עסקים קטנים-בינוניים משגשגים לבין מחנק אשראי שמונע מהם לקום, ואם כבר קמים – מונע מהם לצמוח. ההבדל בין מדינה בה יוקר המחייה תואם לרמות השכר לבין כזו בה האזרחים נאנקים תחת עול האוברדראפט.

 

קואליציית הארגונים החברתיים כתבה מסמך בנושא, והולכת להציג ולהיאבק בכך מול מקבלי ההחלטות

ראו למשל את הפוסט של לובי 99 המעולים בנושא.

כמובן שנמשיך ונעדכן, תישארו בסביבה!

 

Comments are closed.