5 דברים שחייבים לדעת על המהפכה הכלכלית

האם ועדת שטרום תוריד את יוקר המחייה באמצעות פתיחת הבנקאות לתחרות?
ינואר 13, 2016

5 דברים שחייבים לדעת על המהפכה הכלכלית

  1.  רקע

הנחת היסוד שעמדה בבסיסה של הקמת הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל, הידועה כוועדת שטרום, היא כי סביבה תחרותית בשירותים הבנקאות תניב לציבור מחירי עמלות וריביות להלוואות נמוכים יותר, תייצר תחרות אמיתית על רווחת הצרכן הפיננסי ותיתן דחיפה למגזר העסקים הקטנים בינוניים.  לכן, תוכל להוביל לירידה ניכרת ביוקר המחיה.

 

  1. המצב כיום

רמת התחרות בשירותים הבנקאיים בישראל נמוכה מאוד, בשל שליטתם המונופוליסטית של הבנקים על הלוואות למשקי בית ולעסקים קטנים-בינוניים, המהווים את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, כמו גם שליטתם על חברות כרטיסי האשראי.

הרגולציה, נוסף על כן, מטילה חסמים ומגבלות על גופים שאינם בנקים המבקשים להגביר את התחרותיות בתחום האשראי,  על ידי קבלת הרשאה להלוות כסף לציבור דרך גופים חוץ-בנקאייםאין זה המצב כמובן עבור הפירמידות העסקיות במשק, אשר מקבלות אשראי דרך חברות הביטוח הקשורות לפירמידות עצמן, בצורת אגרות חוב למשל (עוד על הבעייתיות בהקצאת אגרות החוב על חשבון כספי הציבור, ללא בטוחות הולמות ובאופן מוטה, ראו וועדת חודק, 2009).

 

3. מצע הוועדה

עפ"י דוח הביניים של ועדת שטרום שפורסם בדצמבר 2015 יש להגדיל את היצע השירותים הבנקאיים בשוק ע"י הוספת מתחרים, ובמקביל לחזק את הלקוחות אל מול הבנקים ע"י הגדלת והנגשת הידע בתחום השירותים הבנקאיים. בהינתן זאת,  יוכלו הלקוחות ליהנות מאפשרויות רחבות יותר לניהול התיק הבנקאי שלהם, ממתן הלוואות ושירותים פיננסיים אחרים רחב יותר, ולצרוך שירותים בנקאיים באמצעות גופים שאינן הבנק בו מתנהל חשבון העו"ש שלהם. עיקרי ההמלצות של הוועדה כוללים בעיקרם את הפרדת חברות כרטיסי אשראי מהבנקים; הכנסת הגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור כשחקנים בשוק מתן האשראי; ואת האפשרות לקחת משכון שני – מה שרלוונטי בעיקר לעסקים.

 

  1. מה יאמרו המתנגדים

המלצות הוועדה כבר נתקלות בכיסי התנגדות עזים, בעיקר מצד הבנקים, המבקשים להיאחז במצב הקיים המביא את כוחם למקסימום. ייעול המערכת הבנקאית על מנת להתאימה לסביבה תחרותית יותר ידרוש קיצוצי עובדים, כנראה גם מדור א', הנהנה ממשכורות מנופחות, תנאי עבודה חלומיים ופריון נמוך – לכן גם וועדי הבנקים החזקים יתקפו את יישום המסקנות האפשרי. גם ההסתדרות, שוועדי הבנקים הגדולים שלובים במבנה הכוח שלה, כנראה לא תטמון את ידה בצלחת…. כל אלה ידברו על פגיעה ביעילות, סכנה ללווה, שייתקל בהיצף האשראי של השוק, יעלו את טיעוני הפיטורין וגם יתקפו באופן אישי את חברי הוועדה ואת אופן קבלת ההחלטות בה.

 

  1. ומה נענה להם

אין ספק כי תחרות במשק קרטליסטי תגביר יעילות, כל עוד זו תהיה מלווה בפיקוח הולם ובממשל תאגידי תקין, ויתר על כן – תהיה דומה למצב השורר במדינות ה OECD  האחרות.

לגבי פיטורין – הרי שאותם עובדים ייזכו לחבילות פרישה נדיבות, ולהטבות נוספות לבנקים עצמם, מה שיגביר עוד יותר את היעילות בשוק הבנקאי, כפי שציין הפיקוח על הבנקים עצמו (ראו למשל http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/28-12-2015-EfficiencyBanking.aspx).

לגבי היצף האשראי האפשרי במשק, שיכניס את משקי הבית לטלטלה – הרי שראינו במהפכת הסלולר שעם ירידת המחירים נהנו הצרכנים משוק תחרותי, אבל רובנו לא קנינו עוד קווי סלולר בשל כך, אלא חסכנו 90% מהחשבון הקודם. מה שכן – תהליך כזה צריך להיות מלווה בחינוך פיננסי ובפיקוח הדוק מצד המדינה.  יש לדאוג לכך שכל נטילת הלוואה או אשראי משמעותי תלווה בבירור אפשרויות הלווה – סך כל המסגרות העומדות לרשותו, סך ההתחייבויות, וכושר החזר. על כל גוף המעמיד אשראי או הלוואה – בנקאי, חוץ-בנקאי, מוסדי, חברת כרטיסי אשראי  – לברר פרטים אלה ככל יכולתו (אם על ידי נתונים הקיימים אצלו במערכות המיכון, על ידי מסמכים, על ידי הצהרת הלקוח או באמצעות כינון עתידי של לשכת אשראי ממשלתית מאובטחת) טרם הענקת אשראי. כך נקבל שוק אשראי אחראי יותר, תחרותי יותר, ועם יותר שחקנים, היכול להציע מחירים נוחים יותר ללקוח  בלי לסכן את הלקוחות יתר על המידה

מה  אנחנו יכולים לעשות

הבנקים מחוברים חזק לגופי התקשורת ומוקדי הכוח בכלכלה הפוליטית בישראל (מספיק לראות את מפת הבעלות בשוק הישראלי כפי שהיא מפורסמת, למשל ע"י דן אנד בראדסטריט (http://www.dbisrael.co.il), ולכן חייב להיות גיבוי ציבורי מסיבי, מיודע וחזק, שילחץ על הממשלה ועל הרשויות הרגולטוריות,  היינו בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, לקבל את ההחלטות הנכונות, שייטיבו עם הצבור הרחב ולא עם קבוצות אינטרסים מצומצמות כפי שהיה עד כה. הדו"ח הסופי יימסר לאחר שיתקיים שימוע ציבורי בנדון ,ואז הוא יעבור להליכי חקיקה בכנסת, לכן – התפקיד שלנו, כציבור, קריטי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *